לחץ חברתי מאמר

הלחץ החברתי הינו אינטראקציה חברתית לא שגרתית,שלא תמיד ניתן להגדירה; הוא יכול להוביל אותנו להתנהגות הרסנית הנושאת בחובה גחמות, מגמות שונות ואופנה חולפת, החל ב"פירסינג" (עגילים) בחלקי הגוף, קעקועים, אלכוהול, סמים ויחסי מין מוקדמים ועד להתנהגות אנטי- חברתית קיצונית מסוכנת מאד.
לעומת זאת, יכול הלחץ החברתי להוביל גם לכיוון חיובי כגון אינטגרציה חברתית, דימוי עצמי 
מחוזק בעקבות מסוגלות עצמית ואף להשפיע לחיוב על לחץ חברתי שלילי ולגרום לילדים שלא להתפתות ב"להתנסות".
חלק מהתופעות השליליות דלעיל אכן באות לידי ביטוי בהתנהגות שלילית כמו בריונות, עישון, סמים ופעילויות מסוכנות מאד, שילדים אינם אמורים להיות מעורבים בהם.
מחקרים ברחבי העולם מצאו כי לאירועים אלה השפעה מתמשכת על הדימוי העצמי של חלק מהנחקרים וכתוצאה מכך על עיצוב עתידי של האירועים בחייהם.
צעירים בודדים בלבד (מקרב המועדים לפורענות) הצליחו לפתח יכולת וידע להתעמת עם התופעות הפוגעניות של לחץ חברתי. באופן כללי מתחלקים הילדים לאחת משלוש הקבוצות האפשריות הנוצרות בדרך כלל בתקופת בית הספר .

מי וכיצד?

ככל שמשתחררת אחיזתנו בילדים בתקופת בית הספר ובפעילויות חברתיות אחרות, כן נחלשת השפעתנו עליהם והשפעות חיצוניות תופסות את מקומה. מחקרים רבים הראו כי הלחץ החברתי , יותר מכל גורם אחר, הינו בעל השפעה ניכרת על התנהגות המתבגרים, המבלים זמן רב יותר עם חברים מאשר עם בני המשפחה. האינטראקציות הן ישירות ובעלות משקל רב יותר מאלו של המורים או של כל דמות סמכותית אחרת.
הלחץ החברתי משפיע יותר על ילדים בעלי דימוי עצמי נמוך. כאשר ילד מרגיש חובה "להתאים" הוא עשוי לעשות דברים המנוגדים לדעתו, ולו רק כדי להיות חלק מהקבוצה.
 
 
כיצד לזהות זאת?
לחץ חברתי יכול להוביל להתנסות בסמים, אלכוהול, מין, התחמקות מביה"ס ועוד התנהגויות מסוכנות מאד כנזכר לעיל.
אם אתם מגלים שינוי פתאומי בהופעתו של ילדכם, בלבוש, בהתנהגות ובעיקר אם היא מלווה בהתנהגות חשאית, ייתכן שהוא נכנע להשפעות חברתיות. עליכם להיות ערים במיוחד לשינוי פתאומי בחברים היוצרים את מרכז הקבוצה החברתית. שינוי בלתי מובן בסוג החברים עמם מתרועע ילדכם יכול להצביע על כך שהוא רגיש להשפעות חדשות שקרוב לודאי אינן חיוביות.
אז מה אנחנו עושים?
כיצד אנו ההורים המבלים בלית ברירה, פחות זמן עם הילד מאשר הוא מבלה עם חבריו, יכולים להשפיע על המתבגר שלנו?
ניתן לחלק זאת לשני תחומים:
1.      השפעה ישירה.
2.      השפעה בלתי ישירה.
בהשפעה ישירה כוונתי היא שאנו ההורים חייבים ליצור דרכי תקשורת חדשים עם המתבגר שלנו. יהא אשר יהיה, עלינו להמשיך לעזור להם להתפתח.
ההורים חייבים לקבוע ציפיות ברורות וגבולות התנהגות, לקבוע כללי התחברות, היכן ועם מי יכול המתבגר שלהם לבלות ולקבוע מראש את התוצאות למקרה שישקר לגבי הפעילויות בהן היה מעורב או היכן בילה. לאור הגדרת הציפיות לא יוכל המתבגר שלכם לטעון כי "לא ידע" שתכעסו.
 
יתירה מזאת, תנו למתבגר שלכם את הכלים הנדרשים להתמודד עם הבעיות:
בהשפעה בלתי ישירה יכולים אנו לשלוט ולכוון את המתבגר להתרועע עם "ילדים טובים", מטלה לא קלה, ואפשרות נוספת היא לרשום אותם לקורס שיסייע בידיהם לפתח יכולות שיאפשרו להם להיות "בעלי החלטה עצמאיים" ולא "כבשים בעדר". יכולות אלו יבטיחו לילדכם את היכולת לשמור על דעה עצמאית משלהם, דבר שרוב המתבגרים מפתחים רק בתקופת חייהם הבוגרים.
 
נכתב ע"י נתן ברגמן – פסיכולוג בצוות "מעגלי קשב".
 
אנו ב"מעגלי קשב" מתמחים בתלמידי בתי הספר, באבחונים ובטיפולים, יש לנו מבחר של מטפלים פסיכולוגים המציעים אבחונים וייעוץ.
נתן ברגמן בעל תואר שני בפסיכולוגיה, עובד עם ילדים ונוער מזה 25 שנים, בהן החזיק בתפקידי מפתח כעובד נוער וקהילה וכפסיכולוג.
יחד עם הצוות ב"מעגלי קשב", פיתח נתן והתמחה בתכנית מיוחדת המסייעת למתבגרים בהתמודדות עם הבעיות העומדות בפניהם, בסביבה בטוחה.
 
ניתן להירשם  לקורס במיוחד להורים ומתבגרים בהדרכת נתן ברגמן.
במקביל, אנו מציעים להורים סדנה קצרה להבנת רעיון התכנית אשר תעניק להם מיומנויות חדשות לביסוס המיומנויות והיכולות שיתגלו מחדש בילדיהם.
 
פרטים נוספים בטלפון 09-7402022