MOXO

מבחן ה- MOXO בוחן יכולות קוגניטיביות הקשורות לקשב, תחת סביבות שונות, בהתאם לנורמת גיל ומגדר. זהו מבחן ביצועי, פשוט, ידידותי לשימוש ואורכו רק 15 דקות לילד ו-18 דקות למבוגר. המבחן מדמה, לראשונה, את הסביבה הטבעית של הנבדק באמצעות שילוב הפרעות רקע ויזואליות וקוליות ומספק תוצאות ברורות ומיידיות, המסייעות להתאים את הטיפול הטוב ביותר לנבדק.

ה- מבחן MOXO™בוחן ומגדיר את ביצועי הנבדק על-פי מרכיבי הפרעת הקשב: קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות ותזמון. הנבדק מקבל הערכת ADHD באמצעות פרופיל קשב אישי מדויק, המציג את נקודות החוזק והחולשה שלו. הפרופיל האישי מאפשר לאיש המקצוע להבין טוב יותר את מקורות ההפרעה, להתאים את הטיפול הנכון ואף להעריך לאחר פרק זמן את אפקטיביות הטיפול.
למבחן 2 גרסאות: לילדים (גילאי 7-13) ולמתבגרים ומבוגרים (מעל גיל 13). ההבדל בין הגרסאות הוא האלמנטים הויזואליים והקוליים, המותאמים לרמה הקוגניטיבית של כל טווח גילאים. המבחן עבר תיקוף מדעי נרחב במרכז הרפואי הדסה ולוקח חלק במחקרים רבים ברחבי העולם.
יתרונות ה- MOXO:
• מבחן MOXO™ מסוגל לבחון בנפרד את כל אחד ממרכיבי ה-ADHD של המטופל: קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות.
• מבחן MOXO™ מספק פרופיל ספציפי של חולשות וחזקות עבור כל אחד מהמטופלים. פרופיל זה מאפשר לאנשי מקצוע לקבל תמיכה רבת עוצמה ומדויקת לאבחנתם, המשפיעה ישירות על הטיפול העתידי במטופלים.
• מבחן MOXO™ בוחן את ביצועי המטופל תחת תנאים סביבתיים שונים, הכוללים מגוון מסיחים (חזותיים ושמיעתיים), שפותחו כדי לדמות סביבת חיים רגילה ויומיומית. מסיחים אלה יכולים להשפיע בחיי היומיום על יכולת הקשב והביצוע של המטופל (לפגוע או לשפר את ביצועיו), ולכן חשוב מאד לזהותם.
• מבחן המספק פרופיל מלא ואישי של המטופל, המשווה את ביצועיו בעת ביצוע המשימה לאורך ציר זמן, תחת תנאים סביבתיים שונים, ובנוסף משווה את ביצועיו לטווח הנורמה (בכלל זה מגדר, גיל וסטטוס גיאוגרפי).
• למבחן MOXO™ ממשק משתמש ייחודי, הכולל גירויים שונים, כגון: סרטוני וידיאו וצלילים, המותאם ספציפית לכל גיל. תוצאות מבחן ה- MOXO™ פשוטות להבנה וכוללות הסבר חזותי וטקסטואלי, המאפשר למאבחן, כמו למטופל, לזהות בברור את מוקד ההפרעה ובהתאם לכך להתאים את הטיפול הנכון ביותר למטופל.

תוצאות מבחן ה- MOXO:
התוצאות מבחינות בין ארבעת מרכיבי הפרעת הקשב. לכל נבדק עשוי להיות קושי כלשהו באחד או יותר ממרכיבים אלו ובמידות שונות. כל אלו יחד משתלבים ליצירת פרופיל ייחודי לכל נבדק:
קשב
- קשב משקף את יכולת המטופל לאתר את הגירוי, להעריך אותו באופן נכון ולהגיב בצורה נכונה על-פי דרישות המטלה.
בעיות בתחום זה משקפות את חוסר יכולתו של המטופל לשים לב לסביבתו או לפרטים ספציפיים כאשר הוא נדרש לעשות זאת. בעיני צופה מן הצד עלול אדם בלתי קשוב להיראות מעט בלתי ממוקד ומנותק. מטופלים כאלו עלולים לסבול מקשיים במעקב אחר דברי מורים בכיתה, בהבנת הוראות מורכבות, במעקב אחר שינויים קטנים בסביבה, בהימנעות מטעויות חישוב ועוד.
תזמון- תזמון משקף את היכולת להגיב בצורה נכונה בזמן המוקצב עבור המטלה.
אדם הסובל מבעיות תזמון עשוי להעריך את סביבתו בצורה נכונה, אבל יתקשה להגיב לשינויים בסביבה בזמן הנכון. במקרים כאלו, עלול המטופל להראות קשיים בביצוע מטלות, הדורשות תגובה מהירה ומיידית ו/או קשיים בעמידה בלוחות זמנים. מטלות כאלו עשויות לכלול מענה על שאלות תחת לחץ זמן (על אף שהחומר כבר ידוע), נהיגה במצבים מלחיצים או בלתי מוכרים, סיכום שיעורים במחברת בכיתה, ומילוי הוראות.
אימפולסיביות- אימפולסיביות היא הנטייה להגיב לפני ביצוע הערכה מלאה של המצב המצוי בפניך.
אדם אימפולסיבי עלול לפעול מבלי לשקול את המצב המצוי בפניו או את התוצאות האפשריות של מעשיו. הדבר עלול להתרחש על אף ההבנה המלאה של האדם לגבי התוצאות הבעייתיות והבלתי רצויות של התנהגות זו. במקרים רבים עשויים אנשים אימפולסיביים להפעיל תהליכי ניטור לאחר תגובתם הראשונית. התוצאה של ניטור זה עשויה להיות ניסיונות מרובים לתקן את שגיאותיהם. לפיכך, אנשים אימפולסיביים מראים לעתים קרובות תסכול וחרטה מתמידים ביחס למעשיהם, בעוד שאחרים עלולים להתייחס אליהם כאל מסורבלים, בלתי מהימנים או אף פזיזים.
היפראקטיביות- היפראקטיביות היא קושי בוויסות יעיל של ההתנהגות ובהימנעות מפעולות בלתי הכרחיות או בלתי רצויות (תנועה, דיבור מופרז וכו').
 

לאנשים היפראקטיביים יש צורך לבצע, באופן מתמיד, פעילויות עודפות (גופניות או מילוליות). אנשים אלו עשויים לגלות שהפרודוקטיביות שלהם במטלה מוגברת על-ידי עיסוק בפעולות חיצוניות. אלו כוללות, לדוגמה, תיפוף על השולחן, הנעת רגליהם או אף האזנה למוסיקה בעת ביצוע עבודתם. התנהגות זו עלולה להיעשות בעייתית במקרים, בהם מפריעות פעילויות נוספות אלו לסביבתו של הילד ו/או לאלו המצויים בסביבתו, או שמפריעות באופן אחר להשלמת הפעילות העיקרית. בעוד שתנועות נוספות בבית עשויות לעזור לביצוע עבודתו או שיעורי הבית של הנבדק, הן לא תהיינה מקובלות במקומות אחרים, כגון בבית הספר או במקום העבודה. מהות הבעיה היא הקושי בהפסקת פעילויות עודפות אלו כאשר יש בכך צורך, על אף שהם מודעים לנזק שעלול להיגרם כתוצאה מכך.